בס”ד מעל 10,000 שיעורים בקבלה מפי הרב שמעון יעקב דהן שליט”א ראש כולל זוהר הרקיע, כפי שלמד מפי צדיקים קדושים בנסתר ובגלוי, לזכות הצדיקים הקדושים זיע”א ולזכות נשמות עמ”י הקדושים שוכני עפר ושוכני ארץ בא”י ובגולה ולקירוב הגאולה בב”א
אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני “הפרצוף העליון” והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב – דף קמה, א). אדרא פירושה “אספה”, (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר’ שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו – הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא. במהלך ה”אספה” מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה”פנים העליונות” ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את “התיקונים העליונים”. לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר”י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה’אידרות’ (מתוך אתר המכלול)
דעת ותבונה הינו קובץ מאמרים ע”י המקובל ר’ יוסף חיים (הבן איש חי) זצוק”ל זיע”א, הקדמות יקרות וחשובות ללימוד חכמת הקבלה וסודות נסתרים אשר נגלו ע”י אביר שבאבירים הוא האריז”ל הקדוש.
השער הרביעי מן השמונה שערים המפורסמים, ובו דרשות נעלמות וסתרי תורה על כל התנ”ך, אשר חבר הקדוש האלקי רבינו מוה״ר רבי חיים וויטאל זצללה״ה אשר קבל מפי רבו התנא האלקי רבינו הקדוש מוה״ר יצחק לוריא אשכנזי זיעועכי״א. אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז”ל. והוא מכתבי קודש האמיתיים שסידר הרב מוה״ר שמואל וויטאל זצ״ל שהעתיקם מכתב יד קודש אביו מוה״ר חיים וויטאל זצללה”ה עצמו (ע”פ נוסח השער דפוס ירושלים ה’תרכ”א) (שיעור שבועי כולל ערב)
שיעור שבועי למתחילים. שער ההקדמות הוא השער הראשון מן השמונה שערים המפורסמים, ובהם סודות נעלמים, ובשער הזה ישנם הקדמות נוראות ונפלאות אמתיות למופת ולאות, מראשית האין סוף דרוש אחר דרוש מקושרים כשלהבת קשורה בגחלת עד סוף עולם העשיה אשר חבר הקדוש האלקי רבינו מוה״ר רבי חיים וויטאל זצללה״ה אשר קבל מפי רבו התנא האלקי רבינו הקדוש מוה״ר יצחק לוריא אשכנזי זיעועכי״א. אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז”ל. והוא מכתבי קודש האמיתיים שסידר הרב מוה״ר שמואל וויטאל זצ״ל שהעתיקם מכתב יד קודש אביו מוה״ר חיים וויטאל זצללה”ה עצמו.
(כ- 350 שיעורים) חיבר רבי חיים ויטאל זלה”ה, כפי מה ששמע מרבו מובהק הרב האלהי בוצינא קדישא מוהר”ר יצחק לוריא אשכנזי זלה”ה אשר דבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו זלה”ה. ומה לנו לספר בשבחים הועתק והוגהה מכמה ספרי עץ החיים מוגהים ומסודרים על נכון בכל מה דאפשר.” (נוסח השער דפוס קארעץ שנת ועץ החיים בתוך הגן (תקמ”ב))
אזהרה חמורה!! אין להגות את שמות המלאכים ושמות הקודש, אלא בראיה בלבד!!
כ- 85 שיעורים בספר בראשית מתוך ספר הזהר הקדוש המיוחס להתנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ספר הזוהרהקדוש הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע.
כ- 65 שיעורים בספר שמות מתוך ספר הזהר הקדוש המיוחס להתנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ספר הזוהרהקדוש הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע.
כ- 55 שיעורים בספר ויקרא מתוך ספר הזהר הקדוש המיוחס להתנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ספר הזוהרהקדוש הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע.
כ- 60 שיעורים בספרבמדבר מתוך ספר הזהר הקדוש המיוחס להתנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ספר הזוהרהקדוש הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע.
כ- 60 שיעורים בספרדברים מתוך ספר הזהר הקדוש המיוחס להתנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ספר הזוהרהקדוש הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע.
ראשית חכמה אשר חיבר חכם בעֹז אליהו יצ”ו בן הר”ר משה די וידאש זלה”ה מתלמידי האשל הגדול המקובל כה”ר משה קורדואירי זצ”ל. חיברו באדמת ארץ הקדש בצפת תוב”ב (נוסח השער דפוס ראשון, ויניציאה ה’של”ט)
(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן (“מורנו ורבינו הרב רבי נחמן”) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס”ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע”א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ”א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות “סבי דבי אתונא” (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו “קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך”. (מתוך אתר ברסלב צפת).
(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן (“מורנו ורבינו הרב רבי נחמן”) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס”ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע”א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ”א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות “סבי דבי אתונא” (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו “קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך”. (מתוך אתר ברסלב צפת).
(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן (“מורנו ורבינו הרב רבי נחמן”) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס”ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע”א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ”א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות “סבי דבי אתונא” (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו “קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך”. (מתוך אתר ברסלב צפת).
(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן (“מורנו ורבינו הרב רבי נחמן”) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס”ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע”א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ”א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות “סבי דבי אתונא” (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו “קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך”. (מתוך אתר ברסלב צפת).
(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן (“מורנו ורבינו הרב רבי נחמן”) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס”ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע”א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ”א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות “סבי דבי אתונא” (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו “קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך”. (מתוך אתר ברסלב צפת).