הזוהר הקדוש – שמות - זוהר בא 1.2.2017

חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים הקדוש"), הינו ביאור ופרושים על המקרא, בשילוב דרש וקבלה.

(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע"א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ"א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות "סבי דבי אתונא" (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו "קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך". (מתוך אתר ברסלב צפת).

לקריאה בספר באתר ברסלב לחצו כאן

שעור שבועי כולל ערב. מאמר המשך לאדרא רבא, בספר הזוהר הקדוש, המתאר כיצד ביום פטירתו, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, מגלה את רזי התורה לתלמידיו.

להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן

(כ-130 שיעורים) ליקוטי מוהר״ן ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב ואחד החיבורים בעלי ההשפעה בעולם החסידות בכלל. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח. הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא ׳תורה׳ או ׳סימן׳) שנשא ר׳ נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס״ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע"א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ"א (1821). בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה״משתעי״ במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות "סבי דבי אתונא" (מסכת בכורות דף ח), וביאורים בספרא דצניעותא. רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו "קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך". (מתוך אתר ברסלב צפת).

לקריאה בספר באתר ברסלב לחצו כאן

השער הרביעי מן השמונה שערים המפורסמים, ובו דרשות נעלמות וסתרי תורה על כל התנ"ך, אשר חבר הקדוש האלקי רבינו מוה״ר רבי חיים וויטאל זצללה״ה אשר קבל מפי רבו  התנא האלקי רבינו הקדוש מוה״ר יצחק לוריא אשכנזי זיעועכי״א. אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז"ל. והוא מכתבי קודש האמיתיים שסידר הרב מוה״ר שמואל וויטאל זצ״ל שהעתיקם מכתב יד קודש אביו מוה״ר חיים וויטאל זצללה"ה עצמו (ע"פ נוסח השער דפוס ירושלים ה'תרכ"א) (שיעור שבועי כולל ערב)

אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א). אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא.  במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות'  (מתוך אתר המכלול)