מושגים והגדרות בקבלה - מושגים והגדרות – דיבור
You must be logged in to post a review.
You may also like after: מושגים והגדרות בקבלה
אדרא זוטא קדישא – רשב”י
שעור שבועי כולל ערב. מאמר המשך לאדרא רבא, בספר הזוהר הקדוש, המתאר כיצד ביום פטירתו, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, מגלה את רזי התורה לתלמידיו.
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אור החיים
חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים הקדוש"), הינו ביאור ופרושים על המקרא, בשילוב דרש וקבלה.
שער מאמרי רשבי
השער השני מן השמונה שערים המפורסמים, יפתח בכל מאמרי חכמת האמת כמו ספר התקונין וספר הזוהר וספר יצירה. פרשה אחרי פרשה כסדרה. וגם באיזה מדרש של רשב"י או בשיר השירים או ברות או באיכה. אשר חבר הקדוש האלקי רבינו מוה״ר רבי חיים וויטאל זצללה״ה אשר קבל מפי רבו התנא האלקי רבינו הקדוש מוה״ר יצחק לוריא אשכנזי זיעועכי״א. אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז"ל. והוא מכתבי קודש האמיתיים שסידר הרב מוה״ר שמואל וויטאל זצ״ל שהעתיקם מכתב יד קודש אביו מוה״ר חיים וויטאל זצללה"ה עצמו. (ע"פ נוסח השער דפוס ירושלים ה'תרכ"א).
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחצו כאן
סוד הצבעים לרמ”ק
אשר נטע ושתל החסיד והקדוש המקובל האלקי כמוהר"ר משה קורדובירו ז"ל מצפ"ת תוב"ב, מקום אשר אדמת קודש הוא והאירה לעולם, נפך ספיר ויהלום נצר חיי עולם לשתוליו, ויך כלבנון שרשיו פרו ופשו פרושיו, נאה דרושיו, ויפה חידושיו זך ובהיר, צדיקים יבואו בו, ויאכלו פרי קדש הילולים לה' (שער דפוס קארעץ תק"מ)
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
שער הכינויים לרמ”ק
אשר נטע ושתל החסיד והקדוש המקובל האלקי כמוהר"ר משה קורדואירו ז"ל מצפ"ת תוב"ב, מקום אשר אדמת קודש הוא והאירה לעולם, נפך ספיר ויהלום נצר חיי עולם לשתוליו, ויך כלבנון שרשיו פרו ופשו פרושיו, נאה דרושיו, ויפה חידושיו זך ובהיר, צדיקים יבואו בו, ויאכלו פרי קדש הילולים לה' (שער דפוס קארעץ תק"מ)
לקריאה בספר לחץ כאן
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אוצרות חיים – מתחילים
ספר אוצרות חיים אשר יצק תלמיד על ידי רבי האלהי חסיד וקדוש מוהר"ר רבי חיים וויטל, תזל אמרתו כטל, מגוית האר"י רדה, ויצא יצחק לשוח בשדה, שדה של תפוחים כאישים וכניחוחים ואשר לו יד ושם בחכמת הקבלה, יעמוד לו רוח והצלה, ולנפשו ימצא מרגוע ונחת, מעשה רוקח רקח מרקחת, ודעת קדושים ימצא מהגהות החברים ממעונות אריות מהררי נמרים, המקובלים האמיתים אנשי שם משמן טוב, אשר האירו פני תבל בהגלות נגלות את האור כי טוב, פרי מעלליהם יאכלו בעולם שכולו טוב, אמרו צדיק כי טוב. (נוסח השער דפוס קארעץ שנת יצחק בא מבוא באר לחי רואי (תקמ"ג))
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
הקדמות לקבלה לאריז”ל
כתוב בזוהר הקדוש כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע, הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה, וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה 'דבר אתה עמנו ונשמעה' בעץ הדעת טוב ורע, 'ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות' בסתרי תורה... ואמנם, אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז"ל אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין, והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות. (מתוך הקדמת רבי חיים ויטל על שער ההקדמות)
מבוא לתורת הקבלה
לימוד כללי אודות תורת הקבלה ושורשיה. מומלץ למתחילים להכרת עולם הקבלה.
אדרא רבא קדישא
אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א). אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא. במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות' (מתוך אתר המכלול)
There are no reviews yet.