שערי קדושה – חיים ויטאל - קשה חנופה כעבודה זרה 8.6.2023 (ש”ק)
You may also like after: שערי קדושה – חיים ויטאל
חיצוניות ופנימיות – טוב שם
(כ 110 שיעורים)
אוצרות חיים – בינוניים
(כ 110 שיעורים) ספר אוצרות חיים אשר יצק תלמיד על ידי רבי האלהי חסיד וקדוש מוהר"ר רבי חיים וויטל, תזל אמרתו כטל, מגוית האר"י רדה, ויצא יצחק לשוח בשדה, שדה של תפוחים כאישים וכניחוחים ואשר לו יד ושם בחכמת הקבלה, יעמוד לו רוח והצלה, ולנפשו ימצא מרגוע ונחת, מעשה רוקח רקח מרקחת, ודעת קדושים ימצא מהגהות החברים ממעונות אריות מהררי נמרים, המקובלים האמיתים אנשי שם משמן טוב, אשר האירו פני תבל בהגלות נגלות את האור כי טוב, פרי מעלליהם יאכלו בעולם שכולו טוב, אמרו צדיק כי טוב. (נוסח השער דפוס קארעץ שנת יצחק בא מבוא באר לחי רואי (תקמ"ג))
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
חיצוניות ופנימיות – שמן ששון
(כ-40 שיעורים) שמן ששון על שער הכוונות של האריז"ל, נכתב ע"י המקובל האלוקי חכם ששון.
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אוצרות חיים – מתקדמים
(כ- 140 שיעורים) ספר אוצרות חיים אשר יצק תלמיד על ידי רבי האלהי חסיד וקדוש מוהר"ר רבי חיים וויטל, תזל אמרתו כטל, מגוית האר"י רדה, ויצא יצחק לשוח בשדה, שדה של תפוחים כאישים וכניחוחים ואשר לו יד ושם בחכמת הקבלה, יעמוד לו רוח והצלה, ולנפשו ימצא מרגוע ונחת, מעשה רוקח רקח מרקחת, ודעת קדושים ימצא מהגהות החברים ממעונות אריות מהררי נמרים, המקובלים האמיתים אנשי שם משמן טוב, אשר האירו פני תבל בהגלות נגלות את האור כי טוב, פרי מעלליהם יאכלו בעולם שכולו טוב, אמרו צדיק כי טוב. (נוסח השער דפוס קארעץ שנת יצחק בא מבוא באר לחי רואי (תקמ"ג))
לקריאה בספר לחץ כאן
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אדרא זוטא קדישא – רשב”י
שעור שבועי כולל ערב. מאמר המשך לאדרא רבא, בספר הזוהר הקדוש, המתאר כיצד ביום פטירתו, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, מגלה את רזי התורה לתלמידיו.
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אדרא רבא קדישא
אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א). אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא. במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות' (מתוך אתר המכלול)
הקדמות לקבלה לאריז”ל
כתוב בזוהר הקדוש כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע, הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה, וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה 'דבר אתה עמנו ונשמעה' בעץ הדעת טוב ורע, 'ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות' בסתרי תורה... ואמנם, אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז"ל אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין, והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות. (מתוך הקדמת רבי חיים ויטל על שער ההקדמות)
