סוד האותיות לרמ”ק - שער האותיות – צ

ספר אוצרות חיים אשר יצק תלמיד על ידי רבי האלהי חסיד וקדוש מוהר"ר רבי חיים וויטל, תזל אמרתו כטל, מגוית האר"י רדה, ויצא יצחק לשוח בשדה, שדה של תפוחים כאישים וכניחוחים ואשר לו יד ושם בחכמת הקבלה, יעמוד לו רוח והצלה, ולנפשו ימצא מרגוע ונחת, מעשה רוקח רקח מרקחת, ודעת קדושים ימצא מהגהות החברים ממעונות אריות מהררי נמרים, המקובלים האמיתים אנשי שם משמן טוב, אשר האירו פני תבל בהגלות נגלות את האור כי טוב, פרי מעלליהם יאכלו בעולם שכולו טוב, אמרו צדיק כי טוב. (נוסח השער דפוס קארעץ שנת יצחק בא מבוא באר לחי רואי (תקמ"ג))

להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן

להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן

להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן

(כ 200 שיעורים)

אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א). אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא.  במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות'  (מתוך אתר המכלול)

עניני קבלה ע"י רבי אברהם מתלמידי האריז"ל, נכתב בשנת 1812.

להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן.

לקריאה בספר לחצו כאן גליא רזא.

לימוד כללי אודות תורת הקבלה ושורשיה. מומלץ למתחילים להכרת עולם הקבלה.