דעת ותבונה ושורש הנשמה - דעת ותבונה כא עמ’ שעב 2
You may also like after: דעת ותבונה ושורש הנשמה
מבוא לתורת הקבלה
לימוד כללי אודות תורת הקבלה ושורשיה. מומלץ למתחילים להכרת עולם הקבלה.
מבוא שערים
מעל 200 שיעורים בענייני קבלה, מבוא שערים, מקבץ דרושי האצילות להאר"י הקדוש בעריכת המהרח"ו זצוק"ל.
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחצו כאן
אור החיים
חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים הקדוש"), הינו ביאור ופרושים על המקרא, בשילוב דרש וקבלה.
אדרא רבא קדישא
אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א). אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא. במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות' (מתוך אתר המכלול)
אמת ליעקב
השער הרביעי מן השמונה שערים המפורסמים, ובו דרשות נעלמות וסתרי תורה על כל התנ"ך, אשר חבר הקדוש האלקי רבינו מוה״ר רבי חיים וויטאל זצללה״ה אשר קבל מפי רבו התנא האלקי רבינו הקדוש מוה״ר יצחק לוריא אשכנזי זיעועכי״א. אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז"ל. והוא מכתבי קודש האמיתיים שסידר הרב מוה״ר שמואל וויטאל זצ״ל שהעתיקם מכתב יד קודש אביו מוה״ר חיים וויטאל זצללה"ה עצמו (ע"פ נוסח השער דפוס ירושלים ה'תרכ"א) (שיעור שבועי כולל ערב)
הקדמות לקבלה לאריז”ל
כתוב בזוהר הקדוש כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע, הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה, וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה 'דבר אתה עמנו ונשמעה' בעץ הדעת טוב ורע, 'ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות' בסתרי תורה... ואמנם, אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז"ל אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין, והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות. (מתוך הקדמת רבי חיים ויטל על שער ההקדמות)
