דעת ותבונה ושורש הנשמה - דעת ותבונה כו’ 14.5.2023
You may also like after: דעת ותבונה ושורש הנשמה
ספר היצירה
(כ-80 שיעורים) מיוחס לאברהם אבינו
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אדרא זוטא קדישא – רשב”י
שעור שבועי כולל ערב. מאמר המשך לאדרא רבא, בספר הזוהר הקדוש, המתאר כיצד ביום פטירתו, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, מגלה את רזי התורה לתלמידיו.
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
שערי קדושה – חיים ויטאל
והוא ספר לישר האדם לעבודת בוראו, מפרי ידו של המקובל האלקי כמוהר"ר רבי חיים ויטאל זצ"ל
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
סוד האותיות לרמ”ק
פרדס רימונים, אשר נטע ושתל החסיד והקדוש, המקובל האלקי כמוהר"ר משה קורדובירו ז"ל מצפ"ת תוב"ב, מקום אשר אדמת קודש הוא והאירה לעולם, נפך ספיר ויהלום נצר חיי עולם לשתוליו, ויך כלבנון שרשיו פרו ופשו פרושיו, נאה דרושיו, ויפה חידושיו זך ובהיר, צדיקים יבואו בו, ויאכלו פרי קדש הילולים לה' (שער דפוס קארעץ תק"מ)
להורדת הספר מאתר HEBREWBOOKS לחץ כאן
אור החיים
חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים הקדוש"), הינו ביאור ופרושים על המקרא, בשילוב דרש וקבלה.
הקדמות לקבלה לאריז”ל
כתוב בזוהר הקדוש כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע, הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה, וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה 'דבר אתה עמנו ונשמעה' בעץ הדעת טוב ורע, 'ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות' בסתרי תורה... ואמנם, אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז"ל אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין, והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות. (מתוך הקדמת רבי חיים ויטל על שער ההקדמות)
אדרא רבא קדישא
אדרא רבא הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא (דף קכז, ב - דף קמה, א). אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.. תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא. במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורבי שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- רבי יוסי בן רבי יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא.. עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות' (מתוך אתר המכלול)